טיפול באומנות, באופן כללי, הינו סוג של טיפול רגשי, המבוסס על כלים משני התחומים:
האחד – תיאוריות מתחום מדע הפסיכולוגיה,
והשני – תיאוריות מתחום הטיפול באומנות.
כתוצאה מכך, כוללת הפגישה הטיפולית שיח שנוצר בין המטפל למטופל, ויצירה בחומרים פלסטיים הנעשית עי" המטופל.
המטופל בוחר מהחומרים הפרושים לרשותו בחדר, ויוצר במהלך המפגש עבודה. בכל מפגש, מוצע למטופל מגוון של חומרים מהם הוא יהיה רשאי לבחור את אלו שיתאימו עבורו, עפ"י שיקולו האישי ונטייתו הספונטאנית. אגב תהליך העבודה בחומר, מתקיימת כמו הידברות פנימית של המטופל עם עצמו.
מעבר לתהליך היצירה עצמו, שהינו בעל ערך תרפויטי מרגיע, מאפשרת העבודה בחומר להעלות תכנים רגשיים רלוונטיים, בהם המטופל עסוק באותו זמן בחייו,
מהתת-מודע אל המודע. מאוחר יותר עשויים תכנים אלו להיכלל בשיח עם המטפל.
אם אצל פסיכולוג, החומרים לשיחה בין המטופל למטפל הם אסוציאציות חופשיות, שעולות כאשר המטופל יושב על הכורסא, כאן – הכלי שמעלה ומאיץ פעמים רבות את אותן אסוציאציות הוא העבודה בחומר.